מפת סין בעברית – חלוקה לפרובינציות ומחוזות

השיטה הגיאוגרפית-פוליטית של סין שונה במעט מזו של מדינות אחרות. רובה של המדינה מחולק למחוזות או פרובינציות (שהן יחידות מנהל-משניות לרמת המדינה) אבל ישנן יחידות גאוגרפיות נוספות  עם ייחוס דומה אך הגדרה שונה:

1.      אזורים אוטונומיים (Autonomous Regions (自治区:  מדובר בחלקים של סין בהם מתגוררות קבוצות אתניות מובחנות, כגון טיבט, או מונוגוליה הפנימית. מבחינה פוליטית, לקבוצות אלו יש יותר עצמאות מבחינה שלטונית אזורית (יחסית למחוזות אחרים) – אך מבחינת המטייל הישראלי ניתן להסתכל עליהן כפרובינציות רגילות, על כל המשתמע מהדבר.

2.      אזורים מוניציפליים (Municipalities (市: ארבע מהערים הגדולות בסין נחשבות לישויות עצמאיות, מה שאומר שהן אינן כפופות למחוז בהן נמצאות, אלא ישירות לממשלה בבייג'ין. לכל עיר כזו יש מנהיג שנחשב לראש האיזור המוניציפלי, והוא מתקשר ישירות עם הממשל מעל לרמת המחוז. ארבע הערים שהן איזורים מוניציפליים הן בייג'ין, שנגחאי, טיאנג'ין וצ'ונג-ג'ין.

3.      אזורים מנהלתיים מיוחדים  特别行政区)  SAR’s – Special Administrative Regions): מדובר בקולוניות לשעבר של מדינות אירופאיות שהצטרפו בחזרה לסין בשנות ה-90' המאוחרות: הוג-קונג, שהייתה בשליטה בריטית, והאי מקאו,שהיה תחת שליטת פורטוגל. לשני האזורים המנהלתיים הללו יש מערכת פוליטית נפרדת וכלכלה נפרדת מאלו של שאר סין לפי המוטו "One country, two systems" שמאפשר שגשוג מקומי מתמשך לפי מוסדות קודמים שהונהגו על ידי הקולוניאליסטים. לאזורים אלו יש מטבעות משלהם, ומנפיקים אליהם ויזה נפרדת מזו של סין.

 

סין – חלוקה לפרובינציות ומחוזות (וויקיפדיה)

אזורי פיתוח בסין: אזורי שגשוג כלכלי עם קהילות מערביים גדולות

(Special Economic Zones (SEZ הם אזורי פיתוח מיוחדים שהוקמו כדי למשוך השקעות של זרים לתוך סין, במטרה לעודד התפתחות תעשייתית באמצעות ויתורי מס והטבות ממשלתיות. זה התחיל ב-1980, עם פתיחת השוק הסיני-קומוניסטי למערב. האזורים שזכו ליוזמת הפיתוח הממשלתית נוטים להיות משגשגים יותר מאזורים אחרים ולרוב יש בהם קהילות גדולות של זרים שגרים בהם דרך-קבע, והרבה מסעדות מערביות ומוסדות תרבות מערביים. לאזורי פיתוח נחשבים:

–          הערים שנג'ן, ג'והאי ושנטואו במחוז גואנג-דונג

–          העיר שייה-מן(Xiamen) במחוז פוג'יאן

–          פרובינציית היינאן (Hainan) כולה

–          מחוז פודונג (Pudong) של שנגחאי

ההתפתחות באזורים אלה הייתה עצומה: ב-1978, העיר שנג'ן שליד הונג-קונג, לדוגמה, הכילה בעיקרה כמה אלפי משפחות-דייגים, ועד שנת 2008 הפכה העיר למעוז תעשייה מהמובילים בסין עם מספר תושבים שצמח ל-10 מיליון בעקבות יוזמת הפיתוח הממשלתית. דוגמה נוספת: מחוז פודונג בשנגחאי היה בעיקרו קרקע חקלאית ב-1990, ואילו היום יש במחוז זה יותר גורדי שחקים מאשר בעיר ניו-יורק.

ישנם אזורים נוספים בסין בהם יש הטבות להשקעה. ממשלת סין יזמה ב-1984 תוכנית שפתחה את כל ערי הבירה של מחוזות סין ביחד עם 14 ערי חוף נוספות להשקעה מיטבית של זרים. למרות זאת, אזורי הפיתוח (ה-SEZ) עדיין נותרו האזורים הכי מפותחים כלכלית ויש להם את מערכות האדמיניסטרציה הכי מתקדמות להשקעה של זרים ושגשוג כלכלי.

רשימת הפרובינציות – וערי הבירה:

Province — capital

§  Anhui 安徽  — Hefei 合肥

§  Fujian (福建) — Fuzhou (福州)

§  Gansu (甘肃) — Lanzhou (兰州)

§  Guangdong (广东) — Guangzhou (广州)

§  Guizhou (贵州) — Guiyang (贵阳)

§  Hainan (海南) — Haikou (海口)

§  Hebei (河北) — Shijiazhuang (石家庄)

§  Heilongjiang (黑龙江) — Harbin (哈尔滨)

§  Henan (河南) — Zhengzhou (郑州)

§  Hubei (湖北) — Wuhan (武汉)

§  Hunan (湖南) — Changsha (长沙)

§  Jiangsu (江苏) — Nanjing (南京)

§  Jiangxi (江西) — Nanchang (南昌)

§  Jilin (吉林) — Changchun (长春)

§  Liaoning (辽宁) — Shenyang (沈阳)

§  Qinghai (青海) — Xining (西宁)

§  Shaanxi (陕西) — Xi'an (西安)

§  Shandong (山东) — Jinan (济南)

§  Shanxi (山西) — Taiyuan (太原)

§  Sichuan (四川) — Chengdu (成都)

§  Yunnan (云南) — Kunming (昆明)

§  Zhejiang (浙江) — Hangzhou (杭州)

Autonomous region — capital

§  Guangxi Zhuang (广西壮族) — Nanning (南宁)

§  Inner Mongolia (内蒙古) — Hohhot (呼和浩特)

§  Ningxia Hui (宁夏回族) — Yinchuan (银川)

§  Xinjiang Uighur (新疆维吾尔族) — Urumqi (乌鲁木齐)

§  Tibet (西藏) — Lhasa (拉萨)

Municipalities

§  Beijing Municipality (北京)

§  Chongqing Municipality (重庆)

§  Shanghai Municipality (上海)

§  Tianjin Municipality (天津)

Special Administrative Regions

§  Hong Kong (香港)

§  Macau (澳门)